– מאחר שהשנה שביעי של פסח חל ביום שישי, לא ניתן לבשל בחג עבור שבת אלא אם כן עושים 'עירוב תבשילין'. ל'עירוב תבשילין' לוקחים מצה וכן כזית דג או בשר וכדו' ואומרים את ברכת העירוב ונוסח העירוב המופיע באתר. את המצה והתבשיל מניחים במקום שמור ואוכלים באחת מסעודות השבת.
– יש להכין מערב החג נר שיוכלו לבשל ממנו במהלך החג ושיספיק אף להדליק ממנו את נרות השבת.
– בצאת החג (ליל שבת) תם איסור אכילת חמץ, אך מכמה סיבות יש להחמיר שלא לאכול במהלך השבת דבר שהוא חמץ גמור אלא להמשיך ולהנות מהמאכלים הכשרים לפסח. אך בכל זאת, אלו המקפידים על שרויה וקטניות ניתן לאכול בשבת זו שרויה ואף קטניות.
– למקפידים על סטנדרט כשרויות הבד״צ עדה חרדית והרב לנדא והרב רובין יש להימנע מאכילת קטניות בשבת זו.
– לא מבשלים קטניות עבור שבת, מאחר שחומרת הקטניות התקבלה בכל מקהלות האשכנזים כאיסור גמור. אך לעומת זאת, 'שרויה', שהיא רק בגדר חומרא, ניתן לבשל.
– הבעל שם טוב תיקן לאחר תפילת מנחה לערוך סעודה שלישית בחג הנקראת 'סעודת משיח', משום שבשעה זו מאיר אורו של משיח בעולם, ואוכלים בסעודה זו מצה ושותים 4 כוסות. בשנה זו נכון לערוך את סעודה זו הן ביום שישי והן בשבת.
– יש לזכות כמה שיותר יהודים בסעודה זו, לכתחילה בחג עצמו אך אפשר גם בשבת, כהמשך ל'סעודת משיח'.
– בערב חג מדליקים נרות ומברכים: להדליק נר של יום-טוב (לא מברכים שהחיינו גם לא בקידוש).
– ביום שישי צריך להקפיד להדליק נרות בזמן! מברכים: להדליק נר של שבת קודש.
– בחג אסור להדליק אש חדשה ואסור לכבות אש. מותר רק להעביר אש מאש דולקת. לכן צריך להשאיר נר, או גז, שידלק עד כניסת השבת (גם לבישולים וגם להדלקת נרות).
– בליל שביעי של פסח נהוג בכמה קהילות שנשארים ערים ולומדים תורה עד עלות השחר (לדעה המקדימה, 3.44 שעון קיץ).